top of page

שם יצירה
אין. חלק מסדרה  "צילומי אמבטיה".
הצלם
דון הרון.

תאריך הצילום
1982

מקום הצילום

ארצות הברית, ניו-יורק.

תיאור הצילום
דון הרון היה אחד הצלמים האיקוניים של סצנת האמנות שהתשרעה בניו יורק בשנות השמונים. הוא נולד בשנת 1941 בברנהאם, טקסס, וזמן קצר לאחר שקיבל תואר ראשון ותואר שני באוניברסיטת טקסס באוסטין, עבר בשנת 1972 ן לסן פרנסיסקו . שש שנים אחר כך החליט הררון לעבור לניו יורק, כאשר סצנת האמנות של איסט וילג' רק התחילה להתגבש. הוא התגורר יחד עם אמנים נוספים בלואר איסט סייד, שם שכר הדירה היה משתלם וגרו קהילה של אמנים. תוך כדי היכרות עם מאורות האמנות של ניו יורק, הגה הרון פרויקט שכותרתו Tub Shots, ובו היה מצלם דמויות פולחן במרכז העיר באמבטיות שלהם. בין השנים 1978 ל -1993 הוא צילם כוכבי אמנות כמו רוברט מפט'ורפ, קית 'הרינג, פיטר חוג'אר ואנני ספרינקל, יחד עם כוכבי העל של וורהול כמו הולי וודלאון, וכריסיס הבינלאומי.דון עבד יחד עם המצולמים להכנת התמונה. בעוד שחלקם פשוט ישבו באמבטיה שלהם כמו שהם, אחרים יצרו תחפושות והביאו פריטים. עם זאת, כל הנושאים המוצגים נראים משוחררים מכל מוסכמות, המספרות רבות על רוח התקופה.  התמונות התפרסמו ב- Village Voice, במגזין ניו יורק וחלק מיצירותיו ניתן למצוא אפילו באוספי מוזיאונים ממלכתיים ובבעלות פרטית.בתמונה אותה אני מתנחת מצולם אלקה ראסטד, רקדן באמבטיה בביתו, עם סיגריה בפה וכתר חוטים על ראשו. התמונה צולמה ב-1982.
ניתוח סובייקטיבי - פרשנות אישית
בתמונה רואים אדם ששובר כל מוסכמה חברתית בתקופה ההיא , ועושה זאת בגאווה. הוא מאופר בצורה מוגזמת ולמרות שזה לא היה מקובל באותה תקופה וגם היום בחברות מסוימות, הוא לא מתנצל על כך אפילו לרגע. המבט הרציני והכתר עם החוטים שכובל אותו מסמל בעיני את החברה שהוא נמצא בא ובמקום להתנצל בייחודיות שלו , הוא מתגאה בה. הבחירה לצלם את התמונה באמבטיה הפרטית של המצולם מביאה מבט אינטימי אל תוך חייו וקל יותר להרגיש חיבור, אמפתיה והערצה לדמות , שלא מפחדת לחשוף את עצמה במקום הכי אישי שאפשר. בנוסף השחור הדרמטי באיפור העיניים והסיגריה יכולים להעביר עצב וכאב של אותו אדם. סיפורו אומנם לא מפורסם בשום מקום , אך מעצם היותו אמן אפשר להבין שחייו לא היו קלים. כלומר המסר הגלוי של אותה יצירה זה לא להתנצל על מי שאתה ואילו המסר הסמוי הוא המחיר שאתה משלם על כך. התמונה מחזקת את דעותי על אנשים אותנטיים והמחירים שהם משלמים. אכן התחברתי ליצירה ממקום אישי, מתוך הרצון שלי לעתים להישאר נאמנה לעצמי בידיעה שיש אנשים שלא יתחברו לזה וזה חלק מההבנה והתהליך שאני עוברת. 
שדה ראיה

עדשה רחבה. האלכסונים בפריים מצביעים על עיוות שקיים בתמונה מה שמסביר את העדשה הרחבה.

הקפאה ומריחת תנועה
מהירות תריס גבוהה. פני הדמות , הרקע ואפילו הנוזל באמבטיה ,כולם במצב של הקפאה, מה שמצביע על מהירות תריס גבוהה.
עומק שדה – מרחב החדות בתמונה
עומק שדה רדוד.המרחק של מרצפות הרצפה וגם הצמצם הפתוח כנראה השפיעו על כך שהעומק שדה רדוד והרצפה מטושטשת. 

קומפוזיציה 

הדמות ממוקמת במרכז התמונה. היא שכובה באמבטיה בצורה סטטית, עם כתר מלופף בחוטים וסיגריה בפה. היא מאופרת איפור כבד ומסתכלת שמאלה.

צבעוניות 
התמונה היא בשחור-לבן. היא בעלת קונטקסט גבוה. בזכות התאורה שמגיעה מצד שמאל והיא כה חזקה עד שאפילו מסנוורת, נוצר גם צד בעל אור לבן חזק וגם צל שחור.

תאורה, אור וצל 
הייתה לי כאן התלבטות. מצד אחד, יכול להיות שמדובר באור חלון ומצד שני נראה יכול להיות כי התאורה היא צדדית ומגיעה מגוף תאורה של פלאש מלאכותי.  כל התמונות בפרויקט צולמו באמבטיות של אותם אמנים. כך שהגיוני כי דון יאלץ להשתמש באור מלאכותי.בעניין התאורה, לא הצלחתי להגיע להחלטה.

נקודת מבט וזווית צילום
נקודת המבט היא גבוהה מאוד. דום מצלם את המצולם מלמעלה כך שיתפוס גם את פניו וגם את גופו במים. הפריים הוא מדיום. 

סיכום ומסקנות

אמנים רבים צילמו מתוך אמבטיות. לאמבטיה משמעויות רבות ומנוגדות שסיקרנו צלמים רבים. לדוגמה בין הצילומים המפורסמים ביותר באמבטיות הן של נאן גולדין אשר מתייחסת לאמבט כמבט באינטימיות אך גם בהקשרים של מוות.  צלמים אחרים התייחסו אף הם לאמבטיה כמקום של  חדירה לאינטימיות, מורבידיות והנושא של מים (אלמנטים של רחם, הגנה וטביעה ). 
דוגמאות:


 

גם אני רציתי לחקור את הקשר בין תחושת פגיעות , אינטימיות, אובדן וכדומה דרך צילומי אמבטיות ומים, שכן זה מתקשר לנושאים שעליהם אני כותבת. בחרתי לנתח ספציפית את הצילום הזה של דון הרון, מכיוון שאהבתי את הייחודיות של הדוגמן, שלא מפחד להיות מי שהוא ולהביא את הצופים בתמונה למקום הכי אישי שלו. זה מה שאני מקווה לעשות עם שירים והצילומים שלי. בנוסף אהבתי את המסר בתמונה  וההתעסקות בשאלה מה הוא מחיר האותנטיות,שאלה שאני עוסקת בה גם הרבה בכתיבה ובאמנות שלי.

bottom of page