סיכום ורפלקציה אישית

בסיכום פרויקט הצילום שלי בכיתה י"ב וסיום עבודת החקר אני מרגישה כי השגתי את התוצאות אותן רציתי. אני מרוצה מהפרויקט ומרגישה שעברתי דרך בזכותו, גם במישור האישי וגם במישור הטכני, מכיוון שלמדתי כיצד לשפר את עבודתי עם מצלמה. דרך עשייתו של הפרויקט אני מרגישה כי למדתי כיצד לשלב בין כתיבה וצילום ובכך ולתת לה ביטוי ויזואלי. בזכות עבודת החקר למדתי כיצד לגשת לשירים שכתבתי ולהחליט איזה מסר אני מעוניינת להעביר דרך התמונה שתלווה אותם. דרך הפרויקט ועם הליווי של המורה המנחה, הכרתי צלמים חדשים ולמדתי לנתח תמונות בצורה נכונה יותר, לשים לב לפרטים הקטנים ולקחת מהן השראה. בנוסף לכך, התנסיתי בעבודה בסטודיו עם פלאש חיצוני, מה שהיה מאתגר אך מעניין והוסיף לעבודה שלי. גיליתי, שאני דווקא אוהבת לעבוד בסטודיו, למרות הקושי וכי יש לו לא מעט יתרונות משלו, שכן הוא יוצר יותר אינטימיות עם הדמות ושם אותה במרכז. במידה והייתי ממשיכה בעשייה הייתי ממשיכה וחוקרת את השילוב של כתיבה וביטויי ויזואלי, שיכול לבוא באופנים רבים ובמיצגים שונים ולא רק בצילום. אם הייתי מתחילה מחדש הייתי שמה דגש יותר על ההערות שקיבלתי במהלך הפרזנטציות, למרות שגם הדרך זו ,שהיא ניסוי וטעיה, למדה אותי לא מעט על עצמי ועל קבלת ביקורת ולקיחתה למקום חיובי. התהליך כלל בתוכו המון תחושות: מתחושת שמחה לראות בכל פעם את התמונות החדשות והערוכות לאחר עבודה קשה עד לרגעי ייאוש, כאשר לא הצלחתי להשיג מה שדמיינתי בדיוק בראשי לפני הסט צילום. החלק הקשה מבחינתי היה העבודה בסטודיו, לקח לי זמן להבין כיצד להתנהל מול הציוד הטכני החדש, אך לא וויתרתי והגעתי לסטודיו מספר פעמים עד שלמדתי לתפעל את הפלאשים בעצמי. החלק הקל היה בימוי הדמויות, מכיוון שהיו בסט תמיד רק בנות, הרגשנו בנוח אחת עם השנייה והיה קל לביים אותן. גם הצילומים בשטחים פתוחים ובאור טבעי ושילוב הציורים והעריכה המוגזמת, הם חלקים שנהניתי לצלם ולעשות והרגשתי שהם באים לי הכי בקלות. החלק הקשה עבורי היו החלקים הטכניים יותר, גם בסטודיו וגם כיוון המצלמה באופן ידני בכל פעם. עם הרבה עבודה קשה בסוף הגעתי לתוצאה שאני מרוצה ממנה.